כדי לשלם פחות מס שבח צריך לדעת מתי למות

מס שבח מחושב בין המחיר שהנכס נקנה למחיר שהוא נמכר.
רבים מכירים את המושג: שיעור מס שבח היסטורי. זהו מצב בו  הנכס שנמכר כיום, נרכש לפני הרבה מאוד שנים, למשל, בשנות הארבעים או החמישים של המאה שעברה. אם לדייק, מדובר בנכס שנרכש לפני 1/4/1961, עליו לכאורה חל מס שבח “היסטורי”.

במודעות של האנשים מס זה נתפס כמס נמוך מאוד בשיעור של 12% שהיה עולה כל שנה עד לאחוז מסוים. מצב זה כבר לא קיים היום (!) המס “ההיסטורי”, אותו מס נמוך, הוא כבר לא 12%, אלא 25% – זהו מס השבח המינימלי, חוץ ממצב של מכירת דירות מגורים (שם חל בעקרון מס שבח מוטב לינארי, נמוך יותר) אבל בנכסים אחרים, מס השבח המינימלי ההיסטורי הוא 25%. לא פחות.

את  זה הרבה כבר יודעים, אולם, מה שלפעמים שוכחים (או לא יודעים) היא העובדה, שלא רק חשוב מתי קנו את הנכס בעבר, אלא, גם מתי הקונה נפטר והוריש את הנכס למשפחתו.
המועד בו הקונה-המוריש הלך לעולמו הוא קריטי! אם המוריש נפטר בין התאריך 1/4/1961 לתאריך 1/4/1981 – זה לא היה זמן טוב למות…

אם המוריש הלך לעולמו בטווח השנים הללו, שיעור מס השבח יחושב לפי מועד פטירה שלו ולא לפי מועד הרכישה בעבר. באותן שנים (1941-1961) חל מס עזבון אשר קטע את רצף המס. 

לדוגמא:
נניח שמתכוונים למכור כיום נכס שנרכש בשנת 1940. המוכר אומר לעצמו: “איזה יופי, אני צפוי לשלם שיעור מס נמוך יחסית, רק  25%”, האמנם? לא בהכרח… 
אם אותו סבא שהוריש לו את הנכס הלך לעולמו בשנת 1970, אזי מועד הרכישה של הנכס שעומד להמכר, לא יהיה שנת 1940, אלא שנת 1970! והמס יחושב  לפי שיעור המס לנכסים שנרכשו בשנת 1970, כלומר, מס בשיעור רגיל שיכול להגיע אפילו קרוב ל- 40%. בעיה, אבל זה המצב.

מה אפשר לעשות? ישנן כל מיני שיטות ואפשרויות לצמצם את המס ובהן נעסוק בעתיד, אבל קודם כל צריך לזכור, בבואנו לאמוד את מס השבח הצפוי, אמנם חשוב לדעת מתי הנכס נרכש בעבר, אבל לא פחות חשוב לדעת מתי הקונה המקורי עבר גם הוא והלך לעולמו.