מס שבח מחושב בין המחיר שהנכס נקנה למחיר שהוא נמכר.
רבים מכירים את המושג: שיעור מס שבח היסטורי. זהו מצב בו הנכס שנמכר כיום, נרכש לפני הרבה מאוד שנים, למשל, בשנות הארבעים או החמישים של המאה שעברה. אם לדייק, מדובר בנכס שנרכש לפני 1/4/1961, עליו לכאורה חל מס שבח “היסטורי”.
במודעות של האנשים מס זה נתפס כמס נמוך מאוד בשיעור של 12% שהיה עולה כל שנה עד לאחוז מסוים. מצב זה כבר לא קיים היום (!)
כל קונה מנוסה בודק את נסח הרישום בטאבו לפני רכישת נכס.
לעיתים נוטים להתעלם מכל מיני “הערות” שוליות ומתרכזים רק במידע על שטח הנכס, מי הבעלים/החוכרים וכדו’ – אולם גם הערות שוליות יכולות לפעמים להשפיע מאוד על שווי הנכס וכדאיות העסקה.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, בשנת 2022, שוק הנדל”ן רותח! קונים פוטנציאלים עוד לא מספיקים להחליט אם הם רוצים לרכוש את הנכס והאם המחיר מתאים להם, וכבר מגיע קונה אחר, מוסיף מספר אחוזים למחיר המבוקש והינה פספסתם עוד עסקה טובה. בפעם הבאה כדאי לרוץ מהר לסגור, אין זה למחשבה מיותרת! האמנם? לא כך הדבר, יפה זהירות מראש כי אחרת אתה עלול להפסיד סכומים ניכרים.
אז מה עליך לעשות?
השקעה בקרקע חקלאית היא נושא שמעניין אנשים רבים וניתן לדון בו בהרבה מאוד אספקטים.
קיימים היבטים רבים שצריך לבדוק לבחינת כדאיות השקעה בקרקע כזו ובמאמר זה נתמקד באחד הקריטריונים המרכזיים.
היטל השבחה זהו סוג של מס וכמו כל מס, יש “תכנון מס” ולפעמים סדר פעולות מסויים מביא לתוצאת מס אחרת לעומת סדר אחר של פעולות, למרות שבשני המקרים מדובר על אותו דבר.
נניח שיש בבעלותי קרקע, סתם עומדת ריקה.
יום אחד אני מגיע למקום ורואה טרקטורים סוללים כביש – האמת היא שאם הגעתי ליום הזה, זה כבר בעיה וזה כנראה קצת מאוחר מידי בשביל לקבל את כל הפיצויים עבור הפקעה השטח.
אם כך, מהם כל השלבים שצריך לעבור כדי לא לפספס שום רכיב פיצוי?
בהתאם לסעיף 190 (א) (1) לחוק התכנון והבניה, עקרונית ניתן להפקיע לצרכי ציבור עד 40% משטח הקרקע ללא תשלום שום פיצוי.
האמנם גם כיום לאחר שנחקקו כבר מזמן חוקי יסוד להגנת הקניין, עדיין ניתן להפקיע עשרות אחוזים מקרקע ללא פיצוי על בסיס חוקים שנחקקו לפני למעלה מ- 50 שנה (ואפילו לפני קום המדינה)?
אז איזו פעולה לא לעשות לפני הטיפול בהיטל ההשבחה?
דבר ראשון, לא לחתום על חוזה מכר!
במאמר זה נעסוק בנושא שהוא לכאורה טכני אבל מאוד חשוב – איך מגישים ערעור על שומת היטל ההשבחה?
בעקרון את הליכי הערעור מגישים ומנהלים אנשי מקצוע מטעם בעלי הנכס (שמאי מקרקעין ו/או עו”ד) והם אלה שקובעים את סוג ההליך הרצוי, אבל מאוד חשוב שגם בעל הנכס ידע ויבין את התהליך, אחרת הוא עלול לפספס כמה הזדמנויות.
פעמים רבות בסמוך לאחר תכנית משביחה חדשה מתבצעת עסקה בנכס והוא נמכר במחיר מסויים.
על פניו, מחיר העסקה אמור לשקף את שווי הנכס במצב החדש.
יחד עם זאת, לא מתמיד הועדה המקומית לתכנון ובניה מעריכה את שווי הנכס ב”מצב חדש” באופן זהה למחיר העסקה ולפעמים שומת שווי הנכס גבוהה יותר מהמחיר הקונקרטי שנקבע בעסקה בין הצדדים בשוק החופשי.
הכיצד? האם הדבר חוקי? האם נכון לגבות היטל השבחה עבור רווח “תיאורטי” שלא באמת נוצר לבעלים שמכרו את הנכס?
איך להביא בחשבון “מטלה ציבורית” במסגרת חישוב היטל השבחה – האם ניתן לקזז את עלות המטלה באופן ישיר מההיטל או רק מההשבחה הגולמית. גלעד המאירי – כלכלן, משפטן ושמאי מקרקעין מנתח את ההיבטים הכלכליים ומסביר את התיזות המשפטיות השונות בועדות ערר, ביהמ”ש המחוזי והעליון.
מזה מספר שנים קיימת מחלוקת בין הועדה המקומית ת”א לבין בעלי דירות, לגבי אופן חישוב היטל השבחה בעת מכירת דירות בבניינים ישנים.
מחלוקת זו עולה פעם אחר פעם בנוגע ל”תכניות הרובעים” בת”א שבגינן דורשת הועדה המקומית בד”כ היטלי השבחה בסכומים של מאות אלפי ₪ עבור כל דירה.
בטח גם אתם שמעתם כל מיני סיפורים מרגיזים, על אנשים שהרשויות הפקיעו להם קרקעות ובתמורה קיבלו פיצויים מגוחכים ולפעמים לא פוצו בכלל ! אבל, אפשר
אז יש לכם קרקע או נכס בנוי ועומדת להתאשר תכנית בנין עיר חדשה לשינוי יעוד שכוללת איחוד וחלוקה. במסגרת התכנית יפורסמו טבלאות הקצאה ואיזון שבהן
אז הייתם מעורבים בעסקת נדל”ן או ביזמות כלשהי, והדברים בשלב מסויים השתבשו ואתם נאלצים להגיש תביעה לבית משפט או שאולי דווקא אתם אלה שנתבעים? כך
המלצה ראשון – לא לחתום על חוזה למכירת הנכס לפני קבלת שומת היטל השבחה וסיום הליכי הערעור עליה. מדוע?ככול שהיטל ההשבחה נובע מתכנית בנין עיר שאושרה
אם יש רווח יש מס שבח, ועדיין, כולנו רוצים לשלם כמה שפחות, לא ככה? בכל יום נמכרים בישראל מאות דירות ובתים צמודי קרקע. שוק הנדל”ן
במהלך השנים, חברתנו שימשה כיועצת לאחת מחברות הביטוח המובילות שביטחה את מרבית עורכי הדין בישראל, כנגד תביעות בגין רשלנות מקצועית.במסגרת עבודתנו, נתקלנו מעת לעת,
בהוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס’ 5/2007, פורסם אופן חישוב השבח והמס בעת מכירת דירת מגורים שהושכרה בעבר, אשר בעליה מוכר אותה ללא ניצול פטור ל”דירת
שינוי יעוד קרקע מחקלאות לבניה, מתבצע בד”כ במסגרת של תכנית בניו עיר הכוללת הוראות בדבר איחוד וחלוקה מחדש עפ”י פרק ג’ סימן ז’ לחוק התכנון
פעמים רבות נתקלים בתופעה בה בעלי נכסים מבצעים פיצול של דירה גדולה למספר דירות קטנות (בעיקר בתל-אביב), ואפילו הדבר נעשה באולמות מלאכה ותעשיה שמפוצלים ומוסבים
בעת שינוי יעוד קרקע במסגרת של תכנית בנין עיר הכוללת איחוד וחלוקה מחדש, נערכות כידוע טבלאות איזון והקצאה שבהן נקבע אילו מגרשים ספציפים ישוייכו לכל
שינוי יעוד קרקע מחקלאות לבניה, מתבצע בד”כ במסגרת של תכנית בניו עיר הכוללת הוראות בדבר איחוד וחלוקה מחדש עפ”י פרק ג’ סימן ז’ לחוק התכנון
כלומר, העסקה מפוצלת באופן רעיוני לשני מרכיבים: מרכיב “דירת המגורים” הפטור ממס שבח, ומרכיב “זכויות לבניה נוספת” שיחויב במס שבח מלא. כידוע קיימים אלמנטים רבים
האם יש בבעלותכם נדל”ן מניב שאומדן השווי ההוגן שלו מתבסס על היוון ההכנסות בלבד?חשוב לדעת ולהזהר! ביצוע הערכת שווי הוגן על פי גישת שומה אחת
לאורך השנים האחרונות בוצעו מעת לעת שינויים ותיקונים בחוק התכנון והבניה. בין היתר קיימת כוונה לבצע תיקונים בנושא אופן חישוב היטל השבחה.כפי שנציג להלן, השינויים
עפ”י סעיפים 1. (א) ו-7.(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (להלן: “החוק”) – בעת מימוש זכויות בעלות או חכירה לדורות במקרקעין מושבחים, הבעלים או החוכר
כאשר מתאשרת תכנית מתאר מקומית או מפורטת שקובעת שינוי יעוד של קרקע חקלאית למטרות בניה, נוצרת בעקרון חבות בהיטל השבחה. גובה ההשבחה הינו, כידוע, ההפרש
לפני מספר שנים ניתן פסק דינה של ועדת הערר בתל אביב וע’1139/04 ורדי עירן ואח’ נגד מנהל מיסוי מקרקעין רחובות.ברקע לפסק הדין עמדה “עסקת נטו”
עפ”י סעיפים 1. (א) ו-7.(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (להלן: “החוק”) – במכירת זכויות בעלות או חכירה לדורות במקרקעין מושבחים, המוכר (“הבעלים” או “החוכר”)
בית המשפט העליון, בהלכת אלפרד בראון (עע”ם 5839/06 ועע”ם 5854/06 אלפרד בראון ואח’ נגד יו”ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה, מחוז המרכז ואח’), קבע כי הפרשות
לעיתים חברה מבצעת העברת זכויות במקרקעין לחברה קשורה (חברה בת, בעלי מניות זהים וכד’). העברה זו מהווה בד”כ אירוע מס לצורך תשלום מס שבח (ע”י החברה
בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק התכנון ובניה התשכ”ה-1965 (להלן: “החוק”), במידה וחלה “השבחה” במקרקעין, מחמת הרחבת זכויות הניצול בהם או בדרך אחרת, ישלם בעליהם היטל
במאמר זה נדון בהחלטת ו.ערר מס’ 355/10 אפרת נאור ואח’ נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים שעסקה בסמכויות הועדה המקומית ושיקול דעתה בקשר לאישור הקלות
לעיתים, ועדות מקומיות, מנסות לדרוש תשלום היטל השבחה, לכאורה בניגוד להוראות החוק. במאמר זה נצביע על דוגמא אחת והדרך להתגונן. בהתאם להוראות סעיפים 1. (א)
לעיתים חברה מבצעת מכירה או רכישה של נדל”ן בעסקה עם חברה אחרת אשר יש לה קשרים עסקיים עימה.במקרה זה, מנהל מס שבח עלול לטעון, כי
תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ”ג-1963 (להלן: “חוק מיסוי מקרקעין”), ביטל את הפטור הידוע של מכירת דירת מגורים מזכה אחת לארבע שנים וקבע
פעמים רבות יזמים, קבלנים ובעלי נכסים מגישים בקשה להיתר בניה הכוללת גם הקלות כמותיות, כלומר בקשה לתוספת זכויות בשיעור של 6% (“לשיפור תכנון”) ו/או 5%
כחלק מפעילות יזמית נערכות תכניות בנין עיר חדשות שכוללת מתחמים שייעודם איחוד וחלוקה מחדש.במאמר זה נתמקד בשלב התכנון הראשוני בו רק מסומנים מתחמי ‘איחוד וחלוקה’,
במאמר זה נציין מספר “מוקשים” אליהם כדאי לשים לב כיזם/בעל קרקע בעת הכנת תב”ע חדשה ונפרט כמה היבטים חשובים שכדאי לקחת בחשבון כבר בשלב התכנון,
בהתאם לסע’ 49ז’ לחוק מיסוי מקרקעין, כאשר מוכרים דירת מגורים (בד”כ בית פרטי צמוד קרקע) + זכויות בניה נוספות שטרם נוצלו, ניתן לקבל פטור מלא
לעיתים, ועדות מקומיות מנסות לדרוש תשלום היטל השבחה ע”י מתן פרשנויות מאוד “יצירתית” לחוק, גם כאשר לכאורה הדבר נוגד לחלוטין את לשון החוק ואת הפסיקה
במאמר זה נתייחס לאפשרות להקטנת תשלומי מ.ע.מ בעסקאות קומבינציה וכתוצאה מכך יצירת טענה שעשוייה להביא גם להקטנת מס שבח ומס רכישה באותה עסקה. עסקת קומבינציה במהותה
בהתאם להוראות סע’ 49 ז’ לחוק מיסוי מקרקעין, כאשר מתבצעת מכירה של בית מגורים הכולל גם זכויות בניה נוספות שטרם נוצלו, והמוכר מעוניין לנצל פטור
במאמר זה נעסוק במקרה בו אדם קנה בעבר נכס בשלמות אבל כיום מוכר רק חלק ממנו.כיצד נקבע גובה תשלום מס השבח במצב שכזה ?בעוד שמחיר
עפ”י סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, תשנ”ג-1963 ניתן להכיר בהוצאות הכרוכות בבניית נכס שנמכר.אולם, לעיתים, אין בידי המוכר רישום מסודר (קבלות וכדו’) היכול להעיד על
עפ”י הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, מרגע שמאושרת תב”ע חדשה, נוצר חיוב בתשלום היטל השבחה. עם זאת, כידוע, מועד תשלום היטל ההשבחה הינו רק
בהתאם להוראות התוספת השלישית לחוק התכנון ובניה התשכ”ה-1965, במידה וחלה השבחה ב”מקרקעין”, מחמת הרחבת זכויות הניצול בהם או בדרך אחרת, ישלם בעליהם היטל השבחה.הגדרת המושג
פעמים רבות, כאשר מתבצעת עסקה בנכס שנרכש לפני עשרות שנים, אין בנמצא מסמכי רכישה מלאים. לא תמיד נמצא חוזה הרכישה המלא או כל היתרי הבניה
כחלק מהפעילות היזמית השוטפת, שלכם או של ועדות התכנון, נערכות תכניות בנין עיר חדשות על קרקעות שברשותכם. פעמים רבות, התב”ע כוללת מתחמים ל”איחוד וחלוקה מחדש”. במסגרת זו
כל הזכויות שמורות לחברת א.המאירי שמאים ויועצים בע”מ
נבנה באהבה ע״י סונריום
ארזנו לכם את חבילת הידע המלאה בצורה הכי נוחה והכי משתלמת!
כל הנושאים החשובים, כל סוגי המדיה, בכל דרך שתרצו ובכל זמן.
