הביקוש לדירות משנה כיוון – גמ”ח במשרד השיכון

במשך שנים ניסו ממשלות ישראל לעשות פעולות שונות לצורך פיזור האוכלוסיה מהמרכז לפריפריה. ביניהן, הקלות במס הכנסה, מענקים למי שקנה דירה בפריפריה, הסכמי גג, השקעות בתשתיות תחבורתיות, כבישים ורכבות. אבל כל אלו השפיעו בצורה מינורית ברוב הפריפריות. לפתע, צצו שני גורמים שעשו שינוי במגמה של הגדלת הביקושים לדירות בפריפריה.

גורם ראשון: עליית המחירים לגבהים כאלה שמשפחות הנמצאות בעשירונים הנמוכים מהעשירון התשיעי כבר לא מסוגלות לעמוד במחירים של שלושה וארבעה מיליון ש”ח לדירה ממוצעת.

גורם שני: מה שלא עשו ממשלות ישראל, עשה נגיד בנק ישראל שהעלה את הריבית מאפס לכדי 5% והעמיד את המעמד הבינוני במדינה בחוסר אפשרות לשלם תשלומי משכנתא מתוך הכנסות המשפחה.

דבר ראשון על מה לוותר? על השאיפה לגור במרכז ומכאן הדרך פונה לפריפריה.
את אותה דירה בת 5 חדרים אפשר לרכוש במחצית המחיר ואולי פחות מדירה דומה במרכז.
חלופה נוספת היא לחשוב בצמצום, במקום דירה בת 5 חדרים נסתפק בדירה בת 4 חדרים וכן הלאה ב-3 חדרים והעיקר להשאר במרכז.

אכן מסתמנות 2 מגמות, האחת עליה בביקושים לדירות בפריפריה, השניה עליה בביקושים לדירות קטנות יותר במרכז. זכאיי משרד השיכון משתתפים מדי פעם בהגרלות המשרד לזכות בדירה בהנחה בגבולות 20% ממחירי השוק.

המציאות הראתה שכמחצית מהזכאים רכשו דירות בהנחה למטרת השקעה ולא למגורים. לא צריך לשכוח שהקריטריונים לזכאות לא כוללים יכולת כלכלית של הזכאי.
לדוגמה: זוג צעיר גר בשכירות גבוהה בצפון ת”א, כי להורים יש יכלת כלכלית להחזיק אותם. ההורים דוחפים את הזוג לנצל הזדמנות לעשות רווחי הון ולהשתתף בהגרלה, כאשר ההורים מממנים את עלות הדירה.

השוק כיום נמצא במצב של סטגנציה וירידת מחירים חלקית לכן מתחייבת חשיבה חדשה על כדאיות רכישת דירה במסגרת הגרלות משרד השיכון. במספר לא קטן של פרוייקטים, עוברות שנים – עקב הליכי תכנון לפיתוח ובנייה – עד שהזכאים מקבלים את הדירות. במשך אותן שנים הזכאים משלמים שכר דירה, תשלומי משכנתא והצמדת התשלומים עבור הדירה ואפשרויות מימוש רק אחרי חמש שנים.

כיום ניתן למצוא קבלנים שנתקעו עם מלאי דירות לא מכורות ומוכנים לתת הנחות ולהעלות את סטנדרט הדירות. חישוב כלכלי מפוקח יכול להצביע, שכדאי לרכוש כיום דירה מקבלן בסטנדרט גבוה יותר, ללא הצמדות, לכניסה תוך זמן קצר, כמו שאומרים ” טוב ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ”.

בעדה החרדית מקובלת שיטת הגמ”ח – גמילות חסדים. משפחה נזקקת מקבלת תמיכה כספית או סל מצרכים מקופת הגמ”ח. מסתבר שהשיטה הגיעה גם למשרד השיכון שהחליט על תוכנית חדשה לסיוע לזכאים לרכוש דירה יד שניה במחיר של עד 600,000 ₪. מי שיצליח לרכוש דירה במחיר כזה יקבל מענק (גמ”ח) בסכום של 50,000 ₪.

השאלה היא מי קונה דירה במחיר כזה? ואיפה?

התשובה היא שאין דירה כזו במרכז, אבל בפריפריה כמו ערד למשל, יש דירות במחיר כזה ומי קונה אותם? האוכלוסיה בעלת רמת ההכנסה הנמוכה בישראל והיא העדה החרדית.

מספר הדירות במחיר 600,000 ₪ נע בין אחוז אחד לשניים. ובוודאי לא יביא לידי שינוי בשוק. האם מענק של 50,000 ₪ יעורר ביקושים בפריפריה? אם כן, הרי עקב הביקוש, המחיר יתחיל  לעלות. ואם יעלה מעל 600,000 ₪ אזי אין מענק. אז איך בכל זאת מתגברים על המחסום? כנראה ע”י פלפולים של תורה שבכתב ותורה שבע”פ.

בשורה נוספת יוצאת ממשרד השיכון: הקמת עיר חרדית חדשה בנגב, ליד העיר הבדואית רהט. שכנות די מוזרה, אבל מכל מקום, תושבי העיר החרדית לא צריכים להיות מודאגים, כי יהיה להם היצע גדול של “גויים של שבת” שיוכלו לעזור להם בכל מיני איזורי הלכה בשבת. שאר נושאי הבטחון האישי זניחים “ישראל בטח בה’ עזרם ומגינם הוא”. אולי נזכה לראות דו קיום בשלום ובשלווה.