עד לפני כשנה, שוק המשרדים היה תוסס והושפע בעיקר ע”י ביקושים של חברות היי-טק.
חברות גדולות שכרו שטחים נרחבים כולל שטחים לעתודה ולהתרחבות בעתיד ודמי השכירות עלו לרמות שלא הכרנו בעבר ובעיקר בת”א.
לאורך השנים התשואה ממשרדים נעה בגבולות 9% מול תשואה ממגורים שנעה בגבולות 3%. במשך הזמן נוצר פער בין מחיר משרד לבין התשואה השוטפת ממנו. המחירים עלו והאמירו ואילו התשואות ירדו לכדי 6% – 7%.
הביקוש בת”א נבע מהעדפת העובדים להגיע למקום העבודה ללא צורך ברכב פרטי או תחבורה ציבורית לא נוחה, אלא פשוט ברגל, באופניים ובקורקינט ולעבוד בסביבת עבודה מפנקת עם וייב עירוני.
אבל, חלק מעולם ההיי-טק התפקח מהחלומות והתקשה לגייס כספים להשקעה בחברות הזנק, דבר שגרר התכווצות מסויימת בענף ובעקבותיו ירידה הביקושים לשטחי משרדים, בעיקר בת”א.
חוזי שכירות למשרדים הם לעיתים רבות לטווח ארוך ולכן גם אם קיימת ירידה בביקושים, הדבר כמעט לא מורגש בפועל. ישנן חברות שמשכירות שטחים עודפים שברשותן בשכירות מישנה בדמי שכירות הנמוכים ממה שהן משלמות.
באזורי המשרדים סביב ת”א קיימת בעיה ממשית, למשל בפתח תקווה נבנתה כמות משרדים בהיקף נרחב ונוצר היצע העולה על הביקוש כיום.
חלק ניכר מהמשרדים עומדים ריקים ללא שוכרים ובאחרים דמי השכירות ירדו בצורה ניכרת.
המצב די דומה באזורים אחרים כאשר שני אזורים מראים יציבות מחירים עם נטייה קלה לירידות – והם, מרכז ת”א והרצליה פיתוח.
מצב המלחמה בו נמצא המשק והפגיעה בעסקים ובאלפי מגוייסים למילואים גורר בעקבותיו ירידיה בביקושים לשטחי משרדים, בעיקר לעסקים קטנים.
האטה בצמיחה של המשק מונעת ביקושים עתידיים.
כל עוד קיימת אי ודאות בסיום מצב המלחמה וקיים מצב של דשדוש אנו ערים גם לדשדוש בכלכלה וירידה בביקושים לשטחי משרדים.
ומלקחי העבר ניתן ללמוד שלאחר סיום המלחמות, המשק מתארגן במהירות וזוכה לצמיחה מואצת, לכן אפשר להיות קצת אופטימים ולצפות לסיום המלחמה במהרה ולצמיחה שתבוא בעקבותיה.